רשומות

יציאת מצרים שלי

תמונה
באוגוסט האחרון עברנו אחרי שש שנים ברחובות למושב עין הבשור בחבל אשכול בנגב המערבי.  עוד לפני השינוי במקום המגורים לקחתי החלטה על שינוי ב"גדולה", העסק הפרטי שלי: רשת קבוצות ארצית לקידום נשים עצמאיות. שני השינויים יחד טלטלו אותי ומצאתי את עצמי חווה חודשים של חיפוש מחדש, מקצועית ואישית. עכשיו בדיעבד, כשחזרתי לעוצמות שלי, אני מבינה שקיבלתי מתנה רוחנית גדולה. איבדתי בחצי שנה האחרונה גאווה שעיוורה את עיני.. איך שולי רנד שר.. "מה התכלית של זה הכאב אם לא לנענע לי את הלב? ששקע לו בתרדמה... " אז הלב הגדול והאוהב שלי נרדם לו מידי פעם, בעיקר כשהגאווה מעורבת. ד"א זה היה הפחד הכי גדול שלי מהרגע שגדולה החלה להצליח- שהאגו יעלה לי לראש.. הלכתי לי ברחובות העיר בחשיבות עצמית מנופחת- הרי אני רעות מגדולה. עוזרת לכולן בלב רחב, יצירתית ונפלאה. זכור לי פעם שהלכתי במרכז העיר ומישהי זרה עצרה ללחוץ את ידי, הסתכלה עליי בעיניים נוצצות ואמרה לי: את גאונה". חייכתי במבוכה גדולה.  היום אני מבינה שהמבוכה והצניעות המעושה היא הסימן הראשון לגאווה... ואז ספטמבר 2017 אין כלום.

סל מתנות באהבה ממני ליום האישה

תמונה
לכבוד יום האישה הבינלאומי אספתי יחד כמה מהפוסטים, הסרטונים והמאמרים הכי פופולריים ובעלי ערך שיצרתי בשמונה שנים האחרונות שבהם אני אמא עצמאית. תהנו :-) ידע והשראה בחינם בנוגע להתפתחות עסקית של נשים עצמאיות: לקוחה אחת (מטופלת) היא עולם ומלואו:  http://bit.ly/2mEnttw הדילמות שמטרידות נשים עצמאיות, איך להציג את עצמי ואת הכלי שאני עובדת איתו? http://bit.ly/1bKvbWW הדרך להגיע לשפע של לקוחות וגם איך מתחילים וכותבים ניוזלטר: http://bit.ly/2n9FAWj 10 טיפים לשיווק יעיל ואותנטי: http://bit.ly/2m644i0 איך לבנות, להנחות ולשווק סדנה? http://bit.ly/2n9sesT איך להקים ולנהל קהילה וקבוצת פייסבוק מצליחה? http://bit.ly/1xDTDB5 השיעור הראשון של הקורס להצלחה עסקית בדרך נשית במתנה: http://anigdola.ravpage.co.il/ ידע והשראה בתשלום בנוגע להתפתחות עסקית של נשים עצמאיות: שיעור מצולם וכתוב על שיווק בפייסבוק- פרקטיקה ופסיכולוגיה, 50 ש"ח :  http://anigdola.ravpage.co.il/facebook שיעור על הצלחה עסקית דרך הקשבה ללב, רעות רסלר ונעמה חיימוב. 80 ש"ח:  http://naamahaimov.ravpag

שיקוי קסמים זוהר

תמונה
לפעמים הייתי רוצה להיות ילדה שכל היום אמא'שלי תנשנש אותי ותאמר לי כמה אני אהובה תחבק אותי חיבוק ארוך ומתמסר תסתכל לי בעיניים תשחק איתי בדוקים ותאמר לי שוב ושוב שככה, בדיוק כמו שאני זה הכי טוב בעולם ואז אני אצא לי מהבית לשחק עם חברות בשדה הפתוח עם חזה נפוח מגאווה וידיעה שאני מלכה.  עם ידיעה עמוקה שאני מלכה.  לפעמים הייתי רוצה לקבל מחיאות כפיים סוערות  כל כך סוערות עד שהתקרה באולם המפואר שבו אני מופיעה יפתח לרווחה ויפער את עצמו לשמיים ואני והקהל נוכל להציץ עד אלוהים שיסתכל עלינו מלמעלה ויצטרף גם הוא למחיאות הכפיים ואז אהוהו אז.. כל האנשים באולם יקומו על הרגליים וימשיכו וימחאו עוד ועוד כפיים בלי שאף אחד יצטרך למות בשביל זה.  לפעמים הייתי רוצה להתכנס לתוך גופי פנימה לתוך גופי הנשי, החם והרך ולהרגיש את הלב האהוב שלי פועם טדדם טדדם טדדם טדדם והקצב יהיה כמו קצב של מדיטציה טראנסאטלנטית קצב של מדיטציה מרגיעה ברמה עולמית ואני לא ארגיש יותר שאני רוצה שום דבר בעולם חוץ ממה שיש לי כרגע. לפעמים אני יודעת שכמו שאני זה הכי טוב שאפשר והיית

סיפור ההכרות שלי עם מיכל דליות- סופר נני

תמונה
ב 5 באוגוסט עברנו לגור בדרום, הבית על ארגזים, הילדות בחופש והעצבים חוגגים. הפסקתי לעבוד עם נשים באופן פרונטלי וכל מה שאני עושה זה ניסיון נואש להשאיר את גדולה נושמת יחד עם שלושת המנחות שעדיין נשארו איתי בעסק. עייפות תהומית... פחדים... וגוף כואב מניקיונות אינסופיים. משוטטת לי בפייסבוק ומוצאת פרסום בקבוצת גדולה על מפגש עצמאיות באשקלון של איגוד העסקים הקטנים עם מיכל דליות, באמצע אוגוסט, בבוקר. ובאותו הערב יש לי הרצאה שאני מעבירה בתל אביב... טירוף ללכת.  אבל אני מרגישה שאני צריכה להיות שם. לא יודעת להסביר למה ומדוע.  אין לי פה עדיין בייבי סיטר, עמית בעבודה, ההורים רחוקים. הבלאגאן חוגג. ואין לי חיבור מיוחד למיכל דליות. מעולם לא קראתי משהו שהיא כתבה, לא צפיתי באדיקות בתכנית שלה וכשצפיתי לא הרגשתי מחוברת לתכנים ולהדרכה שלה באופן מיוחד.  אבל אני נחושה. אני הולכת.  סומכת על האינטואיציה הנשית הבריאה שלי. מתארגנת עם בייבי סיטר לאותו הבוקר, מבקשת מעמית שיחזור מוקדם, מארגנת לי עצירה מנוחה וטיפול אצל קולגה בין המפגש באשקלון להרצאה בתל אביב ויוצאת לדרך. אוווו תחושת חופש... כייף

יום אחרון של פרויקט ההצלחה

תמונה
יצאתי לפני 30 ימים למסע של הצלחה ואני מתעדת. היום היה היום האחרון. עבר היום האחרון של פרויקט ההצלחה. האם הגעתי ליעדים שהצבתי לי? לא. ואמרנו כבר שאני לא אישה של יעדים. של הגשמות כן, לגמרי. לא של יעדים. רציתי שהקורס שכתבתי יצא לאור הרבה יותר מהר, ובפועל הדחיפות להוציא אותו רק גרמה לי להוציא יותר כספים ולבזבז אנרגיה מיותרת. ג'ינגלתי עם שיווק מחודש לגדולה אבל ת'כלס מה שהביא יותר עבודה זה תהליך הדיוק שעברתי בחודש האחרון. החלפתי את שאריות השפה השיווקית שהייתה לי בשפה של הקשבה, שמתי את עצמי ברשת ובחיים כמטפלת. אני מטפלת לפני הכל וקודם כל. ומהמקום הזה אני מציעה לנשים לעבור תהליכי התפתחות וצמיחה אישיים ועסקיים. וזה גם מה שעובד אצלי. לא יעדים ולא בטיח. לא בשבילי. הבוקר התחיל ברגע של כמעט תאונה, רגע מכונן שגרם לי שוב להרפות. להרפות מגדולה כפי שהכרתי אותה עד עכשיו. להרפות מהקמת הקבוצות של גדולה. יש בי נחת וסיפוק כרגע על עצם היותי כאן עושה מה שעושה ועושה מה שלא עושה. משחררת מאמץ ומתמסרת להרגשה. כואבת ככל שהיא תהיה, מרגשת ומרחיבה ככל שהיא תהיה. מה תכל'ס? אני אוהבת או

9 ימים של הצלחה

תמונה
* יצאתי לפני כ 21 ימים למסע של הצלחה עסקית בדרך נשית ואני מתעדת. תהנו. מטורף הפרויקט הזה מה אכתוב לכן? זה מטורף. אל תעשו את זה. או שכן תעשו את זה אם אתן לא נטרפות מטירוף :-) אני למדתי לחיות עם זה. עם רגעים קיצוניים של חוסר איזון. נראה לי שזה גם עושה אותי אשת מקצוע טובה יותר, אישה מכילה יותר. מה לא חוויתי מאז שהתחלתי את הפרויקט? אכזבות ענקיות לצד סיפוק אדיר. המסקנה הכי גדולה שלי מהדבר הזה (נכון להערב) שהשליטה על מה שקורה לי ומסביבי היא לא רק בידי אם בכלל. אני רק יכולה לבחור בקטנה פה ושם איך להגיב למה שקורה. אין ספק שהפרויקט מיקד אותי, הכניס אותי לעשייה הרבה יותר אינטנסיבית. האם זה טוב? לא יודעת לומר כרגע. מרגישה שהאמונה שלי בעצמי גדלה, שהשרות שלי הפך להרבה יותר טוב. אבל לצד כל זה ולאור כל ההתפתחויות החדשות עולות בי בימים האחרונים שאלות. מה אני באמת רוצה? האם אני מעוניינת באותם היעדים שקבעתי לעצמי בתחילת הפרויקט? ולמה קבעתי לעצמי יעדים? אני כל כך לא מתחברת ליעדים ומעולם לא הגדרתי הגשמות שרציתי לעצמי בעסק ובחיים כיעדים. היו לי פעמיים החודש כאב ראש עצבני מה שלא קורה לי בד

20 ימים של הצלחה

תמונה
* יצאתי לפני 10 ימים למסע של הצלחה עסקית מתוך רצון להצליח יותר, לאזור יותר אומץ, להיות יותר ממוקדת ואפקטיבית, להגיע ליותר נשים, להגדיל את ההכנסה ולהנות יותר מהדרך. תענוג. כשהייתי ילדה כתבתי לעצמי את שמות כל מדינות העולם וערי הבירה שלהם, תליתי את הרשימה הארוכה בספריה שלי, מול עיני, כך יכולתי מידי פעם להציץ ולשנן. חלמתי לראות עולם, להכיר תרבויות אחרות, לחוות חוויות חדשות, להנות מנוף אחר, שאני לא מורגלת בו. התוכנית האהובה עליי הייתה דבי וגבי. איך רציתי שיהיה לי גם מקל קסמים שכזה. מהרגע שסיימתי תיכון ועד שהפכתי לאמא טיילתי הרבה בעולם, גרתי בלונדון ובניו יורק, טיילתי באירופה ובמזרח והצטרפתי לאל על כדיילת מה שסגר לי את הפינה הזאת של לטייל בעולם בצורה משמעותית וכייפית. אז, כילדה, דמיינתי וחלמתי כי זה מה שידעתי לעשות. אף אחד לא הנחה אותי לזה. כשבגרתי כמעט לא שמתי לב שאני מגשימה את כל מה שאני רוצה. היום כשאני מבוגרת אני מתרגלת את היכולת הילדית שהייתה קיימת בי אז- לחלום בהתמסרות, לדמיין ולהרגיש את ההגשמה של מה שאני רוצה שיקרה בחיי כי אני יודעת שיש משמעות גדולה ליכולת לחלום ולדמיין ביצירת